רכישת כרטיסים

פריז, טקסס – פנינה קולנועית אלמותית

"פריז, טקסס" הוא פנינה אלמותית מבין הפנינים הרבות שסיפק לעולם הבמאי ממוצא גרמני וים ונדרס (מלאכים בשמי ברלין), שגם זיכה אותו בפרס דקל הזהב בקאן, בפרס באפט"א לבימוי ועוד.
23/12/21 צוות הסינמטק

וים ונדרס הוא אחד הבימאים הגדולים והחשובים של תנועת "הקולנוע הגרמני החדש" שסחף את עולם הקולנוע האירופאי בסוף שנות השישים ובמהלך שנות השבעים. דרכו של ונדרס לעולם הקולנוע לא הייתה ישירה או חלקה. באוניברסיטה, ונדרס למד בכלל רפואה ומאוחר יותר נכנס ללימודי פילוסופיה, הוא לא סיים את לימודיו ועבר להתגורר בפריז, שם התאהב בעולם הקולנוע אך לצערו לא התקבל ללימודי קולנוע בפריז. רק אחרי שחזר למינכן, התקבל שם ללימודי קולנוע, זה היה בסוף שנות השישים, ונדרס הצעיר, אשר מתקרב לגיל 30, סיים בהצטיינות את בית הספר לאחר שביים מספר סרטים קצרים, ופרץ לעולם כאחד הקולות החשובים בקולנוע.

"פריז טקסס", אחד הסרטים הנחשבים ביותר של ונדרס, עוקב אחר טראוויס (הארי דין סטנטון שמת לא מכבר), הנפלט, עם פתיחת הסרט מהמדבר הצחיח לאחר היעדרות של כארבע שנים, כדי להתאחד, תחילה שלא מרצון, עם אחיו (בגילומו של דין סטוקוול המנוח) ומשפחתו. נקודת הפתיחה של הסרט, כפי שמתגלה כששכבות המסתורין האופפות את טראוויס מתחילות אט אט להתפוגג, היא למעשה לאחר התרחשות דרמה גדולה בחיי המשפחה. בעקבות משבר זוגי ואישי שחווה, בחר טראוויס להיעלם, כפי שעשתה גם אשתו (נסטסיה קינסקי), כל אחד לפינה נידחת אחרת בארה"ב. את בנם הפעוט הותירו אצל אחיו ואשתו המגדלים אותו כאילו היה בנם הביולוגי.

אנחנו פוגשים לראשונה בטראוויס כשהוא משוטט במדבר, לבוש בחליפה ולראשו כובע בייסבול, ייצוג הולם לתרבות האמריקאית (שמהביקורת כלפיה לא ניתן להתעלם תוך צפייה בסרט) וברגע שהוא פוגש בציוויליזציה, הוא קורס. דמותו של טראוויס מצטיירת כמעין אדפטציה מודרנית לדמות הקאובוי המגיח מן השממה עם משימה – להציל את העיירה, או האישה, ואל אותה השממה גם יחזור, כשיסיים את 'תפקידו' עם סיום הסרט.

בדומה לדמותו של ג'ון ווין ב-המחפשים (ג'ון פורד), היוצאת למסע בעקבות אישה נעדרת שנחטפה, כדי להשיב אותה אל חיק משפחתה, מחפש טראוויס את מי שהייתה אשתו, כדי לאחד אותה עם בנם. את העיירה במצוקה מחליפה משפחתו שלו, אותם הותיר פצועים, מפוזרים ומבולבלים בצל היעדרו וחזרתו הפתאומית לחייהם.

המסע הפנימי-רגשי שעובר טראוויס, כמו גם המסע הפיזי שהוא עובר יחד עם בנו, לא מסתיים בקתרזיס, בייצוג המשפחה האמריקאית המאוחדת, שהצליחה להתגבר על כל התלאות. להפך, באף סצנה בסרט, מלבד סרטוני הווידאו הישנים, הם (סטנטון וקינסקי), אינם נמצאים אפילו באותו החלל הפיזי המאפשר קירבה בצורת מגע. בסיום הסרט נשאלת השאלה האם הבחירה להפגיש ולהשאיר את הילד עם אימו הביולוגית, היא הבחירה הנכונה, כמו גם מה המשמעות של חזרת אביו לחיים ועזיבתו בשנית ובכלל מה יעלה בגורל כל אחת מהדמויות נותר בסימן שאלה.