רכישת כרטיסים

מי רצח את שילה

מותחן "מי עשה את זה?" הטוב שמעולם לא ראיתם
23/12/21 צוות הסינמטק

בסוף חודש נובמבר האחרון (2021) נפטר סטיבן סונדהיים אחד מהמלחינים והפמזנונאים המוכרים והאהובים ביותר של המאה שנים האחרונות. סונדהיים אחראי על כמה מהשירים המוכרים והאהובים בכל הזמנים, באם זה השירים שכתב ל"סיפור הפרברים" או למחזמר "אל תוך היער" או "ג'יפסי". אולם סונדהיים, ששמו מוכר בעיקר בתחום המוסיקלי של התיאטרון והקולנוע (הוא כתב בין היתר את השירים למותחן "דיק טרייסי" שביים וורן ביטי) ומעט יודעים כי היו לו נגיעות שונות גם בעולם הקולנוע. החודש אנו נקרין את אחד המותחנים הטובים של שנות השבעים, "מי רצח את שילה?".

סונדהיים כתב את התסריט למותחן "מי עשה את זה?" הנפלא הזה, יחד עם השחקן אנתוני פרקינס ("פסיכו") והם הצליחו לקבץ כמה מהשחקנים הבולטים של אותם שנים, בהם ג'יימס קובורן, דיאן קנון, ג'יימס מייסון, ראקל וולש ועוד.

בשנות ה-70, בתי הקולנוע הקרינו לא מעט הפקות גדולות שקיבצו אליהן הרבה מאוד כוכבים. מסרטי אסונות כמו "הרפתקאה פוסידון" ועד לאפוסי מלחמה כמו "גשר רחוק מדי". ז'אנר נוסף שהיה מאוד באופנה במהלך אותו עשור היה סרט המסתורין עטור הכוכבים. היו עיבודים של אגתה כריסטי כמו "רצח באוריינט אקספרס" ו"מוות על הנילוס".

מותחנים מהסוג הזה חזרו לאופנה לאחרונה עם הגרסה המחודשת של קנת' בראנה ל "ההרצח באוריינט אקספרס" משנת 2017 (ועיבוד נוסף של בראנה ל"מוות על הנילוס" עומדת לצאת לבתי הקולנוע בקרוב), והמותחן "רצח כתוב היטב" של הבמאי ריאן ג'ונסון. אין ספק כי כל אלו הם האחים הקטנים של "מי רצח את שילה?" משנת 1973.

הסיפור של "שילה" מתחיל כאשר מפיק הסרט קלינטון גרין (בגילומו של ג'יימס קובורן) אוסף את קבוצת חבריו ההוליוודים לטיול של שבוע על סיפון היאכטה היוקרתית שלו. שנה אחת קודם לכן, אשתו שילה נהרגה על ידי נהג פגע וברח במהלך מסיבה בביתם. למרבה האירוניה, רשימת האורחים לשייט תואמת את רשימת האורחים מאותו לילה גורלי.

קלינטון הגה "משחק רכילות" זיכרון עבור חבריו. כל אדם מקבל כרטיס עם "סוד" מודפס עליו. למשל, אתה גנב בחנות. רמז ניתן לכולם לגבי ה"סודות" הללו ומטרת המשחק היא שהשחקנים יגלו את זהותו של אותו אדם. בהתחלה זה נתפס באמת כמשחק מהנה בין חברים שאינו מזיק אבל עד מהרה מתברר שיש אג'נדה הרבה יותר אפלה מאחורי המשחק הזה ושה"סודות" הם למעשה נכונים.

סטיבן סונדהיים ואנתוני פרקינס אולי נראים כמשתפי פעולה מוזרים לסיפור מסוג זה, אבל שני הגברים היו חברים טובים ושניהם חלקו אהבה לספרי מסתורין ותעלומות באופן כללי. הרעיון לסרט צמח לאחר ששני החברים הגו וארחו משחקים דומים בביתם עם חבריהם. במשתתפים במשחקים הללו היו גם השחקן ריצ'רד בנג'מין, אשתו פאולה פרנטיס והרברט רוס, שביים בסופו של דבר את הסרט. כמה מהדמויות בסרט שואבות השראה מאישיות הוליוודית אמיתיות בעיקר כריסטין הראוותנית שמגלמת דיאן קאנון, המבוססת על סוכנת העל סו מנגרס, דמות חזקה בעסקי הסרטים בשנות ה-60, ה-70 וה-80. הדיאלוג החד כתער, השנון והביצועים המלאים מוסיפים לכיף, וברור שהקאסט נהנה, במיוחד קאנון, ג'יימס מייסון וריצ'רד בנג'מין.

סונדהיים ופרקינס עבדו על סרט המשך שלמרבה הצער מעולם לא עבר את שלבי הפיתוח המוקדמים. הסרט שנקרין החודש הוא כרטיס אהבה מענג לחובבי מסתורין וגם לאוהבי הקולנוע הקלאסי.

אלבר אלבז